<h1>סמ"ק מצוריך סימן ס"ד</h1>
<h2>דף סד.</h2>
שלא להעביר מזרעו למולך דכתיב (ויקרא י"ח) ומזרעך לא תתן להעביר למולך. וכן היה דרכן שהיה האב מוסר בנו לכומרים והכומרים מוסרין אותו לאב ומעבירו על גבי האש בקפיצה, ואם עשה כן בעדים ובהתראה הוא בסקילה, ואם העביר שלא בקפיצה פטור, ואם העביר עצמו או כל זרעו פטור, וזרעו רוצה לומר בין זרע כשר ובין זרע פסול, ומולך לאו עבודה זרהא), ונראה לי שהוא האש שנהגו הגוים לעשות בליל יחרם ושכחו קצת מנהגם. א) פ"ה לא משום עבודה זרה מוזהר עליה דהא מאיכה יעבדו נפקא אלא אינה עבודה זרה אלא חק להם והתורה הקפידה על חק זה בסקילה. עכ"ל פרק ד' מיתות (סנהדרין ס"ד).
